#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. אבל, האם מותר לרחוץ?<br>2. כמי ההלכה ברחיצה לאבל?<br>3. לאיזה רחיצה הכוונה?<br>4. למה טבל רבי יוסי ברבי חנינא בימי האבילות?<br>5. הבא מן הדרך והיו רגליו קיהות [- עייפות מהדרך] עליו?<br>6. מה הדין אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך?	"1. רבי נתן - לא. וכן לימד רבן גמליאל לתלמדיו. רבן גמליאל רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו ואמר לתלמידיו שאינו כשאר כל אדם איסטניס אני. חכמי דרום - מתירים, והסביר רבי יוסי בירבי אבין - שלדעתם זה כמו אכילה ושתיה. <br>2. ר' חייא בר בא/ריש לקיש פסק לרבי אמי, רבנן לרבי חמא אביו של רבי אושעיא - כרבי נתן שאסור לרחוץ כל שבעה. <br>3. דוקא לרחיצה של תענוג אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר. אמו שהורה רבי יסא לשמואל בר אבא שעלו בו חטטין, והתיר לו, ואפילו בת""ב ואפילו ביוה""כ. <br>4. הגמרא אומרת שלא יודעים, ויש כמה אפשריות, א. מחמת קרי, וסובר שבעל קרי מותר לטבול. ב. להקר גופו, שסובר שאין רחיצת צונין רחיצה.<br>5. ר' בא, ר' אחא - מותר להרחיצן במים.<br>6. מותרין בנעילת הסנדל, כשיבואו אל העיר - יחלוצו. וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין לשאול בשלום אבלים בשבת?<br>2. מה עשה רבי הושעיא רבא?<br>3. מה דעת ר""מ, והסיפור סביב הוראתו בענין זה?"	"1. תני - במקום שנהגו - שואלין ובדרום שואלין. <br>2. הוא לא ידע מה מנהג אותו מקום, ופגש באבל, וכך אמר ""אני איני יודע מנהג מקומכם אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו"".<br>3. ר' יוסי בי ר' חלפתא אמר על ר' מאיר לפני תושבי ציפוראי שר""מ אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע. ופעם היה אצלם ושאל בשלום אבל בשבת, הם כעסו על רבי יוסי בי ר' חלפתא שאמר עליו שבחים הנ""ל, אמר להם - הוא בא להורות לכם הלכה, שאין אבילות בשבת. <br>כמו שכתוב ""ברכת ה' היא תעשיר - ברכת שבת, ולא יוסיף עצב עמה"" - זו אבילות. כמו שרואים ש""עצב"" זה אבילות, שכתוב ""נעצב המלך על בנו""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כט		
